הרשמה לנישואין


באדיבות אתר "עתים - ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי" 1-700-500-507 http://itim.org.il

מתי נרשמים?
בין שלושה חודשים ל - 45 יום לפני מועד החתונה יש לפתוח תיק נישואין ברבנות המקומית. תוקפו של תיק נישואין הוא לשלושה חודשים בלבד, כך שלא ניתן להקדים את ההרשמה מעבר לכך.
השתדלו שלא להירשם ברגע האחרון, על מנת שלא תילחצו אם תתבקשו להשלים מסמכים או להוכיח את יהדותכם. שימו לב! אם לאחד מכם נפתח תיק נישואין קודם עם בן/בת זוג אחרים, והנישואין בוטלו - עליכם להקדים ולבטל את התיק בלשכה בה נפתח.

היכן נרשמים?
באפשרותכם לפנות לאחת משלוש לשכות נישואין: הלשכה שבמגוריו הקבוע של החתן; הלשכה שבמקום מגוריה הקבוע של הכלה; הלשכה במקום בו ייערכו הנישואין. בבחירתכם, העדיפו לשכה שמיקומה נגיש יותר לכם ולמכריכם (שיצטרכו להגיע להעיד עבורכם), העדיפו לשכה בה נרשמו לנישואין הורי החתן או הכלה והעדיפו רבנות אזורית או יישובית על פני רבנות עיר. לעיון ברשימת לשכות הרבנות השונות בארץ, כולל כתובות, מספרי טלפון ושעות עבודה -לחצו כאן מי צריך להגיע להרשמה? על החתן והכלה המיועדים להגיע יחד אל הרבנות לצורך פתיחת התיק. רק במקרים מיוחדים וחריגים, באישור הרבנות ועם ייפוי כוח, יורשה אחד מבני הזוג (ובמידת הצורך אפילו קרוב אחר) לפתוח את התיק ולהמציא מסמכים ראשוניים בעצמו ובכל מקרה יידרש בן הזוג השני להגיע בנפרד ולחתום על הצהרות נדרשות. עדי הרווקות מטעמכם יוכלו להצטרף אליכם במועד ההרשמה או להגיע בעצמם מאוחר יותר. לשם השלמת התיק ולקיחת הכתובה - די באחד מכם.

איך להתלבש?
כיוון שהאנשים שתפגשו בלשכת הרבנות הם בדרך כלל אנשים דתיים ודמויות רבניות, השתדלו לכבדם ולהתלבש בהתאם. אפשר לבוא (גם הנשים) במכנסיים ארוכים ובחולצות קצרות, אולם השתדלו לא לבוא במכנסיים קצרים, בגופיות ובמחשופים גדולים. כיוון שמדובר בגוף ציבורי, אתם זכאים לקבל שירות הולם בכל לבוש, ואף על פי כן - מי שמכבד את האחרים, האחרים מכבדים אותו.

מה עושים בעת ההרשמה?
לשכת הנישואין ממלאת בו-בזמן שלושה תפקידים: תפקיד פקידותי-רישומי, כשלוחת משרד הפנים, במסגרתו על הפקידים לרשום את המתחתנים ולוודא את אמינות פרטיהם. תפקיד פיקוחי, כשלוחת רשויות אכיפת החוק, הרבנות והיחידה לשירותי דת, הקשור לאופי המסורתי של הנישואין בישראל. במסגרתו על הפקידים לוודא כי לא נערכים נישואין המנוגדים לחוק (לדוגמא, נישואי קטינים) או למסורת (כהן וגרושה, נישואין בין-דתיים, ביגמיה). תפקיד הדרכתי, שבמסגרתו נמסר מידע בדבר חיים משותפים על פי המסורת היהודית ומועברות הדרכות לחתן ולכלה.
ביקור ראשון ברבנות הצגת מסמכים לפקיד הקבלה תשלום אגרה פתיחת תיק וקבלת מספר תיק מסירת פרטים אישיים והצהרה על נכונות בני הזוג להינשא אם הכלה בהריון - הצהרת הזוג כי החתן הוא אבי הילד פגישה בין הכלה לרבנית לבירור תאריך החתונה שיחה בדבר זהות הרב עורך החופה הסברים על שיגור עדי רווקות חתימת הזוג בתיק הנישואין ביקור שני ברבנות השלמת חוסרים בתיק מסירת פרטי הרב עורך החופה מסירת אישור כשרות מזון הדרכת רב (לחתן) ורבנית (לכלה) לקראת חיים משותפים על פי מסורת ישראל קבלת שטר כתובה והעתק ביקור שלישי ברבנות (מתקיים לאחר החתונה) החזרת העתק הכתובה החתום למחלקת הכתובות (את הכתובה עצמה שמרו אצלכם) קבלת תעודת נישואין בשני העתקים בחתימת הרב הראשי (לעתים נשלח בדואר) לעיון והורדת טפסים לדוגמא המופיעים בתיק הנישואין - לחצו כאן.

מי לא יכול להירשם?
המסורת היהודית מעונינת לשמר את קדושתו של עם ישראל וייחודו ואת שותפות הגורל והזהות בין פרטיו. על מנת להצטרף לעם ישראל יש לבחור בחירה חופשית בשותפות זו, ועל כן אפשר לעשות זאת רק בדרך של גיור ולא בדרך של נישואין. חוקי הנישואין בישראל מאמצים את המסורת ולפיכך ישנם זוגות אשר לא יוכלו להירשם לנישואין ('פסולי חיתון'). אם אתם נמנים עם זוגות אלה - יודיעו לכם על כך ברבנות בעת הרישום וינסו למצוא בעבורכם פתרון הלכתי. במקרים שבהם לא ניתן למצוא פתרון, לא תוכלו להינשא כדין בישראל. במידה ותינשאו בחו"ל ותשובו לישראל - תירשמו כנשואים במרשם האוכלוסין.

הזוגות הבאים לא יוכלו להירשם לנישואין:
זוגות מעורבים בין-דתיים: יהודי/ה לא יוכל לשאת בישראל נוצרי/ה, מוסלמי/ה, דרוזי/ת או חסר/ת דת. למצב זה אין פתרון מסורתי אלא אם תוכח יהדותו של בן הזוג (אם היה ספק ביהדותו) או שיתגייר (במקרה שלא היה יהודי). כהן וגרושה/כהן וגיורת: בן למשפחת כהנים לא יוכל לשאת בישראל גרושה, גיורת, חלוצה (אלמנה שעברה טקס 'חליצה' בבית דין רבני), חללה (בת מנישואין אסורים בין כהן לגרושה/גיורת/חלוצה) או בת לאב לא יהודי. בת למשפחת כהנים כן יכולה לשאת גרוש או גר. משפחות כהנים ניתן לזהות ע"י שמות משפחה נפוצים כמו כהן, כאהן, כהנא, אזולאי, כ"ץ, קפלן ועוד, אך שימו לב! לא כל מי שקרוי 'כהן' הינו בהכרח ממשפחת כהנים ולא כל כהן נושא בהכרח שם משפחה המעיד על כך. פתרון אפשרי למצב זה טמון בהטלת ספק בשיוך הכהני של משפחת החתן (בעזרת חקירת השושלת המשפחתית) ובמקרה של גרושה, גם בתוקף נישואיה הראשונים של הכלה ומכאן בסטטוס שלה כגרושה. ממזר/ת עם מי שאינו ממזר/ת: ילדים לאישה יהודיה אשר בשעת עיבורה מיהודי אחד הייתה נשואה (בנישואין מסורתיים או אזרחיים) ליהודי אחר נחשבים ל'ממזרים' או ל'ספק ממזרים', ולפיכך הם וצאצאיהם לא יוכלו להינשא בישראל אלא לממזרים/ות או גרים למשך כמה דורות. גם צאצאים ליחסי אישות אסורים בתוך המשפחה ('גילוי עריות') נחשבים לממזרים. פתרון אפשרי למצב זה טמון בהטלת ספק בתוקף הנישואין של אֵם הממזר/ת עם בעלה (שאינו אבי הילד/ה) או בהטלת ספק באבהות. זוגות חד-מיניים מגבלות זמניות:   גרוש/ה טרי/ה יוכלו להינשא רק בחלוף 92 יום מהתאריך הרשמי המופיע בתעודת הגירושין (כמקובל ברוב מדינות המערב) כלה הנמצאת בהריון שלא מהחתן המיועד תוכל להינשא לו רק מספר חודשים עד שנתיים לאחר הלידה (הזמן המדויק ייקבע בכל מקרה לגופו על-ידי בית דין רבני, ותלוי בעיקר בשאלה אם התינוק עוד יונק).

מה להביא?
הקפידו להביא עמכם בעת ההרשמה את המסמכים הדרושים. זִכרו להשתמש במסמכים המקוריים ולא בהעתקים! כל הפרטים האישיים שתמסרו יישארו חסויים ומסירתם תיעשה בדיסקרטיות מלאה. שימו לב! בבואכם להירשם, יצפו מכם לדעת מהו תאריך החתונה המיועד. מסמכי זיהוי ואגרה תעודת זהות כולל ספח מעודכן (חתן+כלה), לעתים תתבקשו להביא אף תעודת לידה תמונות פספורט כל אחד (חתן+כלה) אגרה על סך 600₪ (נכון לינואר 2004) תעודת נישואין או כתובה של ההורים (חתן+כלה), פרט למי שנרשם בלשכה בה נרשמו הוריו. במקרים חריגים יתבקש אחד ההורים להתלוות אליכם לצורך הנחה באגרה - תעודה המעידה על היותכם סטודנטים, תלמידי ישיבה, עולים חדשים, חיילים בסדיר, משרתי שירות לאומי או מקרי סעד


רווקים הנרשמים באזור מגוריהם:
יש לשלוח לרבנות שני עדי רווקות שהם גברים מעל גיל 18, המכירים אתכם היטב, שאינם קרובי משפחה שלכם מדרגה ראשונה (אב, אח, בן) ואינם קרובי משפחה זה לזה. מטרת העדות לאשר נתונים בדבר יהדותכם, מצבכם המשפחתי והשתייכותכם למשפחת כהנים. כדי לוודא את אמינותם, יישאלו העדים בדבר פרטים מזהים נוספים (שמות ועיסוק הוריכם ואחיכם, כתובות מן העבר וכד'). העדים יכולים לבוא עמכם בעת פתיחת התיק או במועד מאוחר יותר ואין מניעה כי אדם המכיר את שניכם ישמש עד כפול. על העדים להצטייד בתעודות הזהות שלהם ובמספר תיק הנישואין שלכם.

רווקים הנרשמים שלא באזור מגוריהם:
יש להביא תעודת רווקות אותה תנפיקו בלשכת הנישואין במקום מגוריכם הרשום (תעודות רווקות ניתנות בדרך-כלל על-ידי הרבנות הישובית, גם בישובים קטנים, אפילו אם אין לאותה רבנות הסמכה לבצע את רישום הנישואין במלואו). תוקף התעודה לשלושה חודשים בלבד. כדי לקבל את התעודה, הגיעו אישית אל לשכת הנישואין במקום מגוריכם הרשום והביאו: תעודת זהות עם ספח מעודכן
תמונות פספורט
תעודת נישואין או כתובה של ההורים (פרט למי שהוריו נרשמו באותה לשכה)
אגרה על סך 135₪ (נכון לינואר 2004)
שני עדי רווקות (ראו לעיל)
בעלי מעמד אישי מיוחד (עולה/תייר/גר/מאומץ) - תעודות רלוונטיות (ראו להלן)
בעלי תעודת רווקות קודמת: אם בידכם תעודת רווקות שלא נעשה בה שימוש (למשל, אם נרשמתם לנישואין שהתבטלו) - עליכם להחזירה בזמן הרישום החדש.
נישואין שניים (ויותר) בנוסף למסמכי הזיהוי והאגרה, יש להביא תעודות הקשורות לנישואיכם הקודמים; על ספח תעודת הזהות להיות מעודכן למצב המשפחתי הנוכחי!
גרושים מבן זוג יהודי: תעודת גירושין מבית הדין הרבני ופסק דין לגירושין ('מעשה בי"ד')
גרושים מבן זוג לא יהודי: תעודת התרת נישואין מבית המשפט או מבית הדין (לפי הפניית בית המשפט העליון)
כלה גרושה: הוכחה כי החתן אינו כהן (הוכחה זו אפשר להביא בעזרת עדי רווקות, עיון בכתוּבּת הורי החתן או על ידי אישור מרב המכיר את המשפחה).
אלמנים: תעודת פטירה מקורית של בן/בת הזוג
אלמנה ללא ילדים: ובמידה ויש אח לבעלה המנוח - נדרש הליך 'חליצה' בבית הדין הרבני לפני שתוכל להינשא מחדש. למידע נוסף על הליך החליצה - לחצו כאן.

אם התעודות מחו"ל: נדרש להן אישור בית דין רבני ישראלי.
אם התעודות בשפה זרה - יידרש לעתים תרגום נוטריוני.
עדי פניות(שניים שאינם קרובי משפחה או עד אחד ואב, תלוי במקום הרישום), המכירים את המתחתן/ת ומעידים על מצבו/ה המשפחתי (ראו פירוט בענין עדי רווקות לעיל).  
מעמד אישי מיוחד בנוסף למסמכי הזיהוי והאגרה, יש להביא תעודות הקשורות למעמדכם האישי:
גרים:   תעודת גיור מקורית מבית דין מוסמך החלטת בית הדין לגיור אישור המרת דת מהיחידה לשירותי דת במשרד ראש הממשלה (לשעבר משרד הדתות)
אם הכלה גיורת- הוכחה כי החתן אינו כהן (הוכחה זו אפשר להביא בעזרת עדי רווקות, עיון בכתוּבת הורי החתן או על ידי אישור מרב המכיר את המשפחה)
אם הגיור נעשה בחו"ל - אישור בית דין מוסמך בארץ. (הרבנות מחזיקה רשימה של בתי הדין בחו"ל הנחשבים למוסמכים בעיני בתי הדין בארץ.)
תיירים:   דרכון העתק כתובת ההורים מהרבנות בחו"ל אישור יהדות ורווקות מבית דין (בדרך כלל, על סמך מכתב מרב מוכר בקהילה בחו"ל) אישור מחו"ל - נדרש אישורו ע"י בית דין בארץ.
אם התעודות בשפה זרה- לעתים יידרש גם תרגום נוטריוני.
קטינים:   מתחת לגיל 18 - על אחד ההורים להתייצב ולחתום על הסכמתו לנישואין
מתחת לגיל 17 - ניתן להינשא רק במקרים חריגים (כגון הריון) ובאישור בית משפט לענייני משפחה.


עולים חדשים:  
אישור יהדות ורווקות מבית דין תעודת עולה אישור מחו"ל - נדרש אישורו ע"י בית דין בארץ. אם התעודות בשפה זרה- לעתים יידרש גם תרגום נוטריוני.
בת לאב לא יהודי: הוכחה כי החתן אינו כהן (הוכחה זו אפשר להביא בעזרת עדי רווקות, עיון בכתוּבּת הורי החתן או על ידי אישור מרב המכיר את המשפחה)
 יָבָם (גבר שאחיו הנשוי נפטר ללא ילדים): נדרש הליך 'חליצה' בבית הדין הרבני לפני שיוכל להינשא מחדש.
נישואין יהודיים בין בני זוג שנשואים אזרחית: יש להביא תעודת היתר נישואין מבית הדין האזורי.
אֵם לתינוק בן פחות משנתיים: אם החתן אינו אבי התינוק יידרש אישור בית דין (התלוי בעיקר בשאלה אם התינוק עוד יונק).  

בירור יהדות
הליך בירור היהדות נדרש בעת הרשמה לנישואין מכל מי שנולד בתפוצות, ולעתים גם במקרים אחרים כגון ילדים מאומצים. אורך ההליך (פגישה אחת או מספר שבועות וחודשים) משתנה בהתאם למקום הבירור, זהות המברר ואופי המסמכים המצויים בידיכם.
מומלץ לפנות מוקדם ככל האפשר לבירור היהדות (ניתן לפנות גם לפני פתיחת תיק הנישואין), בעיקר אם תאריך החתונה כבר נקבע והמקום הוזמן. בהליך בירור היהדות נבדקת למעשה יהדות אמו/ה של הנבדק/ת (החתן, הכלה או שניהם). בדרך-כלל תופנו ראשית לרב היישוב המקומי ולעתים קרובות גם לבית הדין הרבני האזורי, שלהם הסמכות להוציא אישור יהדות. אם יש בידיכם מסמכים המציינים לאום יהודי כגון תעודות לידה מקוריות (שלכם, של האמא ושל הסבתא), תעודת נישואין של ההורים והסבים מצד האם או כתובה של ההורים (אם נישאו בחתונה יהודית) - ייתכן שיהיה די בכך.
אם יש בידיכם תעודות ישנות נוספות המציינות לאום יהודי, כגון פנקס חבר במפלגה הקומוניסטית ואחרות- הביאו גם אותן. התעודות נבדקות ע"י אנשי הרבנות הקוראים את השפה הרלוונטית, ואם ישנו חשש לזיוף התעודות - הן מועברות למומחים מתאימים. ייתכן שתתבקשו להביא עמכם את אמכם או סבתכם מצד האם, על מנת שהרב יוכל לשוחח עמן על ילדותן וקהילותיהן ואף לבדוק היכרותן עם שפה, דיאלקט וביטויים יהודיים (כגון, יידיש).
יהדותו של האב, על אף שאינה מספיקה, מהווה ראיה לחיים בסביבה יהודית. תצלומים משפחתיים יכולים גם הם לעזור (למשל, תצלומי האמא והסבתא מצד האם, תצלומים בברית מילה, בהנחת תפילין בבר מצוה, בבית הכנסת ואף תצלומי קברים משפחתיים בעלי סממנים יהודיים, כגון מגן דוד). אם ישנם קרובי משפחה מצד האם, בארץ או בחו"ל, שידועים כיהודים (ואפילו קרובים רחוקים), ניתן לשלוח את נציגי הרבנות לראיינם.
שימו לב! אם מישהו מקרובי המשפחה שלכם מצד האם כבר נישא או התגרש בבית-דין בישראל, ויש על כך תעודות, הדבר עשוי לפטור אתכם מן ההליך כולו שכבר הושלם לגבי אותו קרוב משפחה. 
משה סמואל- סטודיו לצילום אירועים.
הרגישו חופשיים ליצור קשר לקביעת פגישה היכרות או קבלת הצעת מחיר,הקפה עלינו...
 0544-695408
 samuel.moshe@gmail.com
הגפן 63 מושב עשרת
 זר מתוק  | צלם |